ללא קשר למפגעים שנעשו על ידי אדם, ננסה לבדוק האם העץ שגדל בחצרנו נמצא בסכנה, כולו או חלקים ממנו. בין הזנים השונים הגדלים בארץ, נחלקים העצים לכמה קבוצות שעליהן נעמוד, וכך נוכל לבדוק לאיזו קבוצה העץ שלנו שייך.
מבנה העץ, כידוע, מורכב ממערכת שורשים מתחת לפני הקרקע ומגזע וענפים מעל פני הקרקע. כל מרכיב מהשלושה חשוב לחוסנו, לבריאותו וליציבותו של העץ, וכל פגיעה באחד משלושת המרכיבים האלה תלמד אותנו לאיזו בעיה העץ יגדל.
מערכת שורשים: עצים שידועים במערכת שורשים מפותחת ועמוקה, בדרך כלל יגרמו לכך שסיכויי העץ לקרוס בשלמותו ישאפו לאפס. ניקח, לדוגמה, את משפחת התותיים, שעמם נמנים עצי הפיקוס ועצי התות. קטנים מאוד הסיכויים שעצים אלו יקרסו בשלמותם, ולכן לא משנה מה גילם, גודלם או גובהם - אם מערכת השורשים לא נפגעה או חלתה, יציבותם גבוהה. מנגד ישנם עצים שידועים כעצים "בעייתיים" מבחינת קריסתם. לרוב אנו נתקלים בתופעה זו בעונות המעבר ובחורף, כאשר הרוחות עזות ושורשיהם של עצים אלו לא עומדים בהם. ניקח, לדוגמה, את האורנים, ממשפחת המחטניים, שנוטים לקרוס וליפול בשלמותם, אפילו שאינם חולים.
הגזע: ברוב העצים הגזע המרכזי אינו מהווה בעיה, ולא שם תהא נקודת התורפה של העץ. תפקידו של הגזע הוא להעביר מזון ומים לענפים ולשמש ליציבותו של העץ. אולם ישנם סוגי עצים, כגון דקלים, ה"מפתחים" באמצע הגזע היקף צר, שלעתים (בעיקר ברוחות) לא מצליח להחזיק את כובד חלקו העליון של העץ. בכל מקרה של חשש ניתן להתייעץ עמנו לקבלת אבחון וייעוץ.
הענפים: נופו של העץ - הענפים והעלים הם המהווים את עיקר העץ, ולהם צריך לתת את עיקר הדעת בכל מה שקשור לסכנות נפילה והתמוטטות. כמובן שבמצבים לא טבעיים ונזקים שנגרמו בידי אדם, כגון גיזום או טיפול לא נכון בעץ וכן שימוש בענפי העץ לצרכים שונים - בכל אלו יכולים להתפתח מצבים מסוכנים, בכל סוגי העצים - מהבעייתיים ועד החסונים.
בבואנו לטעת עצים בחצר הבית או הבניין, בזמן עיצוב הגינה, נבחר את כל השיקולים הרלוונטיים. בראש ובראשונה, כמובן, הוא המקום שבו היינו רוצים לראות את העץ גדל. יחד עם זאת ישנם עוד שיקולים הכרחיים שחייבים להילקח בחשבון. מאחר שמדובר בעצים שלרוב גדלים לגובה 5 מטר ויותר, ומפתחים ענפים ושורשים, נשים לב לדברים הבאים: הצללה, שכנים וכן מפגעי ענפים ושורשים.
הצללה: ידוע כי השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, אך יש לזכור שבחורף הילוכה נוטה לצד דרום; לכן בחורף צל העצים יוטל מצפון לעץ בגינה, מרבית היום. אם זו פינת הישיבה שלנו, או ששתלנו שם דשא או צמחים הדורשים שעות שמש רבות - אנו בבעיה.
שכנים: כאמור, מאחר שעץ שניטע לא נשאר סטטי, ברבות הזמן יגדל לגובה רב ויתרחב לצדדים. אם ניטע את העצים בגבול החצר, צריך לבדוק אם השכנים מספיק נוחים לקבל "מטרד" כזה, שבעתיד יחסום להם את האור ואת האוויר וילכלכך בעליו את חצרם; או שפשוט נרחיק מעט את העץ מגבול החצר. מבחינת החוק - ייתכן שהשכנים יוכלו לחייב אתכם בשמירה על גובה העץ ובקיצור ענפיו הנכנסים לחצרם.
מפגעי ענפים ושורשים: כדאי לשים לב שבעתיד ענפים לא יחסמו את החלונות ואת קולטי השמש, לא יטפסו מעל הגג ויחסמו מרזבים כתוצאה מנשירת עלים, או שיכו ברעפים, יפגעו בארגזי הרוח או בקירות הבית והבניין עצמו.
שורשים - ישנם סוגי עצים בעלי שורשים יותר אלימים וכאלה עם פחות, אך בכל מקרה שורשים עלולים לפגוע בגדרות אבן ובקירות הבית, לסתום ביובים, לגרום להתרוממות שטחים מרוצפים בקרבתם, לפגוע בצומח בסביבתם ואף לתקוף את יסודות המבנה. לכן בבואנו לבחור במיקום נטיעת העץ, ניקח בחשבון את גודלו ואת נפחו בעתיד, עם כל המשתמע מכך, על מנת לקבל את המרב מהעץ ולהימנע מכל הנזקים האמורים.
ללא קשר למפגעים שנעשו על ידי אדם, ננסה לבדוק האם העץ שגדל בחצרנו נמצא בסכנה, כולו או חלקים ממנו. בין הזנים השונים הגדלים בארץ, נחלקים העצים לכמה קבוצות שעליהן נעמוד, וכך נוכל לבדוק לאיזו קבוצה העץ שלנו שייך.
מבנה העץ, כידוע, מורכב ממערכת שורשים מתחת לפני הקרקע ומגזע וענפים מעל פני הקרקע. כל מרכיב מהשלושה חשוב לחוסנו, לבריאותו וליציבותו של העץ, וכל פגיעה באחד משלושת המרכיבים האלה תלמד אותנו לאיזו בעיה העץ יגדל.
מערכת שורשים: עצים שידועים במערכת שורשים מפותחת ועמוקה, בדרך כלל יגרמו לכך שסיכויי העץ לקרוס בשלמותו ישאפו לאפס. ניקח, לדוגמה, את משפחת התותיים, שעמם נמנים עצי הפיקוס ועצי התות. קטנים מאוד הסיכויים שעצים אלו יקרסו בשלמותם, ולכן לא משנה מה גילם, גודלם או גובהם - אם מערכת השורשים לא נפגעה או חלתה, יציבותם גבוהה. מנגד ישנם עצים שידועים כעצים "בעייתיים" מבחינת קריסתם. לרוב אנו נתקלים בתופעה זו בעונות המעבר ובחורף, כאשר הרוחות עזות ושורשיהם של עצים אלו לא עומדים בהם. ניקח, לדוגמה, את האורנים, ממשפחת המחטניים, שנוטים לקרוס וליפול בשלמותם, אפילו שאינם חולים.
הגזע: ברוב העצים הגזע המרכזי אינו מהווה בעיה, ולא שם תהא נקודת התורפה של העץ. תפקידו של הגזע הוא להעביר מזון ומים לענפים ולשמש ליציבותו של העץ. אולם ישנם סוגי עצים, כגון דקלים, ה"מפתחים" באמצע הגזע היקף צר, שלעתים (בעיקר ברוחות) לא מצליח להחזיק את כובד חלקו העליון של העץ. בכל מקרה של חשש ניתן להתייעץ עמנו לקבלת אבחון וייעוץ.
הענפים: נופו של העץ - הענפים והעלים הם המהווים את עיקר העץ, ולהם צריך לתת את עיקר הדעת בכל מה שקשור לסכנות נפילה והתמוטטות. כמובן שבמצבים לא טבעיים ונזקים שנגרמו בידי אדם, כגון גיזום או טיפול לא נכון בעץ וכן שימוש בענפי העץ לצרכים שונים - בכל אלו יכולים להתפתח מצבים מסוכנים, בכל סוגי העצים - מהבעייתיים ועד החסונים.
